יתיר שרותי יבוא יצוא סוכנות מכס בע"מ נ' מגה קרליין (ישראל) בע"מ

פסק דין

זו תביעה כספית שהוגשה בסדר דין מהיר, על סך 46,500.58 ₪.

טענות הצדדים

התובעת, חברה למתן שירותי עמילות מכס, טוענת כי במהלך שנת 2009 או בסמוך לכך, פנתה הנתבעת,חברה ליבוא וייצוא של סחורות ומוצרים שונים, בבקשה כי התובעת תספק לה שירותי עמילות מכס ושילוח הניתנים על ידה, עבור סחורות ומוצרים אותם מייבאת לארץ או משלחת לחו"ל. לטענתה, הורתה לה הנתבעת כי תשחרר מהמכס ומהנמל ו/או תשלח לחו"ל את הסחורה המיובאת או המיוצאת, וכן באם ידרשו תשלומים ע"י נותני השירותים השונים, תשלם התובעת ללא כל דיחוי ועל מנת שלא לעכב את קבלת המשלוחים ו/או שילוח הסחורות, והתשלומים ששולמו יוחזרו ע"י הנתבעת וללא דיחוי. התובעת פעלה כאמור ודאגה שהמשלוחים יועברו לנתבעת ו/או ליעדם. נטען, כי הנתבעת לא שילמה את מלוא חובה לתובעת ונשארה חייבת את הסכום הנתבע, מדובר בסכומים ששולמו לנותני השירותים השונים (מכס, מע"מ, הובלה אווירית וממ"ן) עבור הנתבעת ושלא הוחזרו, התובעת טוענת להפרת המוסכם.

הנתבעת טוענת, כי המחלוקת בעיקרה עניינה שתי מכולות, שנשלחו לפורטוגל, ולצורך הובלתן ושחרורן היה על התובעת להנפיק עבור הנתבעת את הניירת הרלוונטית, לרבות שטר מטען לביצוע העסקה ולהמציאה למחלקה המסחרית בבנק. בפועל שטרי המטען המקוריים אבדו (3 סטים), מה שהוביל לעיכוב שחרור המכולות בנמל היעד. ורק לאחר מספר ימים נמצא פתרון לשחרור המכולות ע"י הלקוח בחו"ל. לטענת הנתבעת, נאלצה לשאת בעלויות האחסון והשהיה, שנגבו ע"י הרשויות מהלקוח באופן אוטומטי, וכתנאי לשחרור המכולות בחו"ל. הנתבעת טוענת לנזקים תדמיתיים במישור היחסים עם הלקוח בחו"ל, אשר חייבה לפצותו בסחורה השווה בערכה לעשרות אלפי ₪.

עוד נטען, כי מנכ"ל התובעת דאג לממן עפ"י דרישת חברת הספנות, ערבות בנקאית לטובת המצאת שטר מטען מקורי, מה שמלמד לטענת הנתבעת על אחריות התובעת. נטען, כי התובעת לא ביצעה את המוטל עליה ואף במחדליה הסבה נזקים רבים לנתבעת. כן כופרת הנתבעת בחבות על-פי אחת החשבוניות, שקשורה לעסקה אחרת.

דיון והכרעה

פסק-הדין ניתן על סמך החומר הקיים בתיק, וכן עדות מנהל התובעת. לדיון שנקבע בתיק, הגם שהיה דיון מקדמי, לא התייצבו נציג או עדים מטעם הנתבעת, ומשכך ועל פי החלטה מיום 7/2/10 והחלטה לאחר הדיון, הוגשו סיכומי הצדדים, לרבות תשובת התובעת.

בתום הדיון הצדדים חלוקים בשאלה מי צריך לשאת בנזק בשל העיכוב באיתור שטרי המטען המקוריים בבנק המזרחי, שדרכו התבצעה עסקת הייצוא לפורטגל, מה שגרם לעיכוב והוצאות בשחרור הסחורה בנמל היעד ועל-ידי הלקוח הסופי, ומה שיעורן.

אין חולק שהשטרות היו אמורים להיות מועברים לבנק באמצעות התובעת, שטוענת שאכן כך פעלה, וכן שרק לאחר הוצאת שטרות חילופיים וכנגד ערבות שהמציאה התובעת, שוחררו הסחורות, וכאשר בין לבין אותרו בבנק השטרות המקוריים. בנוסף התובעת טוענת כי, אין בנספחי ההגנה (נספח ד'), ולא בעדים מטעמה, אסמכתא להוצאות שהוציאה הנתבעת בסך 3,043 יורו כטענתה, אלא ועל-פי מספרי המכולות המופיעים בד/1 בלבד, ניתן לכל היותר להכיר בהוצאה בסך 1,081 יורו.

בנוסף קיימת מחלוקת לגבי החיוב בגין חשבונית אחרת מס' 0070 ע"ס 1,742 ₪ שהנתבעת טוענת שנשואה קודם להתקשרות בין הצדדים.

לאחר הגשת התביעה, ומבלי להודות בטענות, שולם על-ידי הנתבעת סך 27,346 ₪, כך שיתרת הקרן שבמחלוקת 18,150 ₪, ולגביה אני קובע:

לא שוכנעתי מראיות התובעת, ונוכח הפירוט שבחשבונית 0070 לגבי מהות הטובין ומועד הגעת האוניה ב-16/3/05, שעל הנתבעת לשאת בחיוב נשוא חשבונית זו, שהרי מנהל התובעת העיד שהנתבעת, עובר לעסקה, בראשית 2009, הייתה לקוח חדש אצלם.

לגבי קיזוז הוצאות, שוכנעתי שבגין העיכוב בשחרור המשלוח נשוא הדיון כאן, ניזוקה הנתבעת לפחות בסך 1,081 יורו. הטענות לנזקים אחרים לא הוכחו באופן מספק.

סוגיית היעלמות השטרות, ומציאתם לאחר שהונפקו חילופיים, על-ידי ערבות במימון התובעת, לא הובררה עד תום. בנסיבות נראה כי מן הראוי ששני הצדדים יחלקו בנזק המוכח של 1,081 יורו, בסופו של יום התובעת כאמור טיפלה בעניין מול הבנק, יחד עם זאת לא הוכחה התרשלות המזכה בפיצוי במלוא הנזק ובגין מחדל, שככל הנראה אירע בסניף הבנק. על הצדדים בנסיבות לחלוק בנזק שנגרם.

התוצאה מן האמור שיש להפחית מן היתרה לתשלום 18,150 ₪, את הסך 1,742 ₪, וכן סך

2,718 =4.85X560.5 יורו, ובסך הכול 4,460 ₪, כך שהיתרה לתשלום 13,690 ₪.

בהתחשב בתשלום בסמוך לאחר התביעה, ובדיון לגבי היתרה, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות דיון בגין שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, ובגין אגרת משפט סך 500 ₪, וישולמו בתוך 21 יום מקבלת הנתבעת פסק-הדין, ולא יישאו הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תשלח פסק-הדין לצדדים.

התובעת רשאית לצרף פסיקתא לחתימה.